×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט של״חשו״ע
;?!
אָ
דין אכילת בהמה בשעת מלאכה, ואיסור חסימתה, ובו ט׳ סעיפים
(א) הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת כָּל זְמַן שֶׁהִיא עוֹשָׂה בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע, בֵּין בִּמְחֻבָּר בֵּין בְּתָלוּשׁ; וְאוֹכֶלֶת מִמַּשּׂוֹי שֶׁעַל גַּבָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה פּוֹרֶקֶת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטּוֹל בְּיָדוֹ וְיַאֲכִילֶנָּה.
(ב) כָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּהֵמָה מִלֶּאֱכֹל בִּשְׁעַת מְלָאכָה, לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (דברים כה, ד). אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל מִינֵי בְהֵמָה וְחַיָּה בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וְאֶחָד הַדִּישָׁה וְאֶחָד כָּל שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁל גִּדּוּלֵי קַרְקַע; וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (דברים כה, ד) אֶלָּא בַּהוֶֹה. (ג) אֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, וְאֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ מִקֹּדֶם וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה וְהִיא חֲסוּמָה, אֲפִלּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל, לוֹקֶה. (ד) שָׂכַר בְּהֵמָה וַחֲסָמָהּ וְדָשׁ בָּהּ, לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים ד׳ קַבִּין לְפָרָה ג׳ קַבִּין לַחֲמוֹר {הַיְנוּ בְּכָל יוֹם, וּבְדִישָׁה מְרֻבָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לָדוּשׁ כָּל הַיּוֹם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַפּוֹעֲלִים בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א),} שֶׁמִּשְּׁעַת מְשִׁיכָה נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוֹת עַד שֶׁיָּדוּשׁ בָּהּ חֲסוּמָה. (ה) יִשְׂרָאֵל הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל גּוֹי, עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַחְסֹם (דברים כה, ד) וְגוֹי שֶׁדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַחְסֹם (דברים כה, ד). (ו) אָמַר לְגוֹי: חֲסֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ, {דַּאֲמִירָה לְגוֹי אָסוּר בְּכָל אִסּוּרִין, כְּמוֹ בְשַׁבָּת (טוּר בְּשֵׁם הָרא״ש וְרַשִׁ״י וְהַמַּגִּיד סוֹף הִלְכוֹת שְׂכִירוּת);} יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ וְדָשׁ בָּהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ אוֹכֶלֶת; רָבַץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ; הִרְבִּיץ בְּנָהּ מִבַּחוּץ; הֲרֵי שֶׁצָּמְאָה וְאֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ; פִּירֵשׂ עוֹר עַל הַדַּיִשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל; כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָסוּר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה. (ז) הָיָה הַדָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ רָע לִבְנֵי מֵעֶיהָ וּמַזִּיקָהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְאִם תֹּאכַל מִזֶּה תַּתְרִיז (פֵּרוּשׁ, חוֹלִי מֵעַיִם שֶׁמּוֹצִיאָה רְעִי כַּמַּיִם), מֻתָּר לְמוֹנְעָהּ, שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל הֲנָאָתָהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ נֶהֱנֵית. (ח) פָּרוֹת הַמְהַלְּכוֹת עַל הַתְּבוּאָה לְפִי שֶׁיָּרַט לָהֶן הַדֶּרֶךְ, אֵינוֹ עוֹבֵר (עַל) לֹא תַחְסֹם (דברים כה, ד). {הַגָּה: שְׂעוֹרִין שֶׁהֻשְּׁרוּ בְּמַיִם וּמְיַבְּשִׁין אוֹתָן בְּתַנוּר וְאַחַר כָּךְ דָּשִׁין אוֹתָן בְּפָרוֹת לְהָסִיר קְלִיפּוֹתֵיהֶן, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם בַּל תַּחְסֹם (דברים כה, ד), שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בְּמַעֲשֵׂר; אֲבָל מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁחוֹסֵם פָּרָתוֹ, מֵבִיא מְעַט מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְתוֹלֶה בְצַוָארָהּ שֶׁתֹּאכַל מִמֶּנּוּ (טוּר סי״ב).} (ט) רַשַּׁאי הַשּׂוֹכֵר לְהַאֲכִילָהּ פְּקִיעֵי עָמִיר (פֵּרוּשׁ, אֲגֻדַּת קַשׁ שֶׁל שִׁבֳּלִים שֶׁנִּדּוֹשׁוּ, רַשִׁ״י), כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל הַרְבֵּה מֵהַדַּיִשׁ; וְרַשַּׁאי בַּעַל הַפָּרָה לְהַרְעִיבָהּ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל הַרְבֵּה מֵהַדַּיִשׁ. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) א) ל׳ הרמב״ם ריש פי״ג מה״ש מפורש בפ״ז דב״מ דף פח ע״ב
(ב) ב) משנה שם דף צא ע״ב וברייתא שם דף צב ע״א וכתב ה״ה ונחלקו המפרשים אם זה מדין תורה או מפני התקנה וכולי ומדברי רבינו נראה שהיא דבר תורה
(ג) ג) שם בברייתא
(ד) ד) שם דין ב׳ משנה בפ״ה דב״ק דף נד ע״ב
(ה) ה) כתב ה״ה גם זה מבואר שם (בפ״ז דב״מ ריש דף פ״ט)
(ו) ו) שם בעיא דאיפשטא שם דף צ ע״ב
(ז) ז) מחלוקת ר׳ יוחנן ור״ל שם סוף דף צ׳ ופסק כר׳ יוחנן וכן בהלכות וכתב ה״ה וכבר הקשו המפרשים ז״ל ממ״ש (בפ״ג דשבועות דף כא ע״א) כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע וממיר ומקלל את חבירו בשם אלמא דעקימת שפתיו לא הויא מעשה וכ״פ הרב ז״ל בפי״ט מהלכות סנהדרין והעיקר מ״ש כאן דעקימת שפתי׳ דחסימ׳ הוי מעשה מפני שדבורו בא לכלל מעשה שעל ידי דבורו הוא נחסמת וכו׳ ע״כ וכן כתבו התוספת שם (ח) ח) שם דין ג׳ בברייתא שם דף נא ע״א
(ט) ט) מימרא דרב פפא שם והיא לתת טעם למה לוקה ומשלם והוא לפי שאין חייב המלקות והתשלומין באין לו כאחת
(י) י) שם ד״ג ברייתא שם דף צ׳ ע״א
(יא) כ) שם בברייתא וכתב ה״ה ופרש״י הבעלים שאמרו חסום פרתי ודוש בה תבוא׳ שלך אין עליו עבירות בל תחסום ע״כ ולאו דוקא תבואה שלך דאפילו בתבואה של ישראל אינו עובר בלאו
(יב) ל) שם בעיא דלא איפשטא ופסק לאיסורא ונלענ״ד שדעתו כדעת הרא״ש שהביא הטור שאפילו א״ל חסום ודוש בה תבואתך איכא איסורא ומטעם שכתבו התוס׳ שם
(יג) מ) כל הני הם בעיות שם ע״ב ולא איפשטו ופסק לחומרא
(יד) נ) וכ״כ התוספ׳ בשם גירסת הספרים משום דאינה מנחת כ״כ מלאכול בשבילו
(טו) ס) בעיא דאיפשטא שם דף צ׳ ע״א (טז) ע) שם ד״ד כתב ה״ה ל׳ ברייתא שם סוף דף פט פרות המרכסות בתבואה ובהשגות א״א הוא מפר׳ כלומר עוברות התבוא׳ לקצר דרך הליכתן למקום אחר וכו׳ ע״כ ועיקר הפי׳ כדברי רבינו מל׳ והרכסים לבקע׳ והרמב״ן ז״ל מסייעו מהירושלמי פרק ט״ו דתרומות תני בדישו ולא בדרכו
(יז) פ) הוא כפרש״י ותוספת שם וכן כתב הראב״ד בשם המפרשים
(יח) צ) כן הוא ל׳ הטור ושם בברייתא אבל לענ״ד לא אמרו תקון זה שם אלא כשהיא דשה בתרומ׳ ומעשר אבל בחולין הוא מניחה לאכול וכן הרמב״ם שם לא העתיקו אלא לענין תרומה ומעשר ואפשר דשאני הכא דנפיש הזיקא דקלופות
(יט) ק) ל׳ הטור ברייתא שם ד״צ ע״א (והא דכ׳ המחבר בסימן של״ז סי״ט שלא ירעיב ויסגף עצמו הפועל וכו׳ התם שאני שעיקר המזונות שלו שיש לו כח מהן אינו מהכרם והלכך אסור להרעיב נפשו משא״כ בבהמה דעיקר אכילתה ושביעתה הוא מהתבואה שבא לדרוש בה וחוזרת לכחה סמ״ע) רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×